<h1>פירוש רבינו חננאל מכת"י — סוטה</h1>
<h2>דף טו:</h2>
[סוטה ה' ע"א] אזהרה לגסי הרוח מנ' שנ' שמעו והאזינו אל תגבהו, וכת' ורם לבבך ושכחת, וכת' השמר לך פן תשכח, וא' ר' אבין כל מקום שנאמ' השמר פן ואל אינן אלא בלא תעשה. פיר' ססא דשיבולתא השיער של שבולת ובלש' דרב' מלעין של שבולין. ואת דכא ושפל רוח, פיר' הקב"ה משרה שכינתו על המושפלין בוא וראה מסיני. והקב"ה או' אין העולם מתקיים בהן בגסי הרוח שנ' גבה עינים ורחב לבב אתו לא אוכל, כביכול אין לו דירה בעולם, ונקרא רשע שנ' והרשעים כים נגרש. אמ' רב תלמ' צריך להיות בו גסות הרוח כשיעור אחד משמונה בשמינית ומעטרא ליה כי סאסא לשבולתא כלומר שאינו מתערב עם עמי הארץ שנמצא בהתרחקו מהם כמכבד התורה. אמ' רבא בשמתא דאית ביה גסות הרוח ובשמתא דלית ביה במעט. רב נחמן בר יצחק אמ' לא מינה ולא מקצתה דכת' תועבת יי' כל גבה לב. אמ' ר' יוח' אדם. אפר דם מרה זה אדם. בושה סרוחה רמה זה בשר. אמ' רב אסי כל מי שיש בו גסות מצטרע שנ' ולשאת ולספחת. כל המתגאה ומתנשא סופו לספחת, ואין ספחת אלא טפילה שנ' ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם.
